גור ראשון בבית? בשעה טובה!
גור ראשון בבית? בשעה טובה!
מה חשוב ? מה צריך לדעת ?
ריכזתי לכם מידע חיוני שישמש אתכם בהמשך. תכינו לעצמכם איזה כוס קפה ושבו לקרוא בנחת...זה ארוך 😄
אז בראש ובראשונה תשומת לב למצב בריאותי תקין:
חשוב לשים לב שיש לכלב תיאבון. לגורי כלבים (ובמיוחד הזעירים שלא אוכלים לפחות פעמיים ביום ועדיפות לשלוש ועלולים לסבול מנפילות סוכר) יש לתת מנות קצובות 3 פעמים ביום ולהתבונן.
לא להשאיר כל היום כמות גדולה כי אז לא תדעו אם, מתי וכמה אכל. "מתי אכל" מתקשר לנו לחינוך לצרכים בהמשך. גורים נוהגים לעשות צרכים כשסיימו לאכול וכשהתעוררו משינה, כך יהיה לכם יותר קל לצפות מתי הפיפי מגיע ולהציל את המצב לפני תאונת הפיפי הבאה וכך בעצם לחזק אותם לעשות במיקום הנכון ובזמן הנכון.
אם הוא לא אוכל, להרים למקום גבוה כעבור רבע שעה ולהציע בארוחה הבאה. אם מסרב יותר מיום שלם לאכול, להתייעץ עם ווטרינר ולא לחכות.
חשוב להתבונן גם בצואה, לראות שהיא מוצקה ולא נוזלית, דמית או רירית. בגורים (ובמיוחד של כלבים זעירים הנוטים להתייבש צ'יק צ'ק בגלל שילשולים), ממש כמו בתינוקות, זה מעיד על מצב בריאותי או אוכל לא מתאים.
בנוסף, חשוב שתהיה לו גישה למים טריים כל הזמן. לא להרחיק או למנוע ממנו מים בשום מצב.
להתייעץ עם הווטרינר *לאחר שקילה* איזו אמפולה תתאים לו (זה נגד פרעושים וקרציות על מנת שלא יעלו עליו בטיולים ויעקצו אותו ואולי גם אתכם). באותה הזדמנות כבר להכין רישום חיסונים מסודר קדימה לחודשיים הבאים ולהגיע בזמן לתת את החיסונים הנדרשים.
דבר נוסף חשוב הוא לשנן את הרשימה שמצורפת בלינק שאני מצרפת כאן (ולתת לכל בני הבית לקרוא כמובן) כדי לא לתת מהמזונות שעלולים לסכן את חייו. הקישור לקוח מאתר "טבעי לחיות" שמאחוריו עומדת סיון זילבר, תזונאית קלינית לבע"ח, עליה אני ממליצה בחום.
http://www.naturallyforpets.co.il/…/201…/2013-10-31-07-31-42
כמו כל חוויה ראשונית, יהיו הרבה מלומדי ניסיון ובעלי רצון טוב שירצו לעזור בדרך, לא כולם הוכשרו לכך ולפעמים עלולים לגרום לנזק ממשי מבלי להתכוון לכך ולכן הכלל המנחה שלי הוא: בכל בעיה, לפנות לאנשי מקצוע מנוסים.
כל מה שקשור במצב בריאותי --> להתייעץ עם ווטרינר מוסמך, אפילו בטלפון. רק אנא אל תיקחו צ'אנס על חיי יצור חסר אונים ותתחילו לעשות "משאל עם" וירטואלי. לפעמיים גם המתנה של שעה מיותרת עלולה לעלות בחיי הגור.
בעיות התנהגות או חינוך בסיסי--> לפנות למאלף מנוסה. שוב, אפילו שיחת טלפון פשוטה לפעמים יכולה לפתור בעיה שנראית לכם קטנה אך יכולה להעמיק ולהחריף עם הזמן ללא התמודדות נכונה. (אף אחד לא רוצה פיפי בבית ב-15 שנים הבאות, נכון?..) לא כל מאלף ייקח כל פרויקט לשווא וברוב המקרים אם אין צורך ממשי בעבודה רצינית. זה יסתכם בשיחת טלפון או פגישת הכוונה או שתיים עבורכם.
מילת המפתח שאני רוצה שתקחו מהמאמר הזה היא "חשיפה".
כדי לגדל גור עם מינימום בעיות התנהגות ומינימום פחדים, יש לחשוף אותו בצורה טובה וחיובית לשלל סיטואציות ויצורים אחרים.
מקלחת, הברשה, פן, גזירת ציפורניים, נסיעה ברכב או באוטובוס, רעשים, הכרויות עם כלבים/ חתולים/ אנשים (גדולים וקטנים, גם חשיפה לפעוטות חשובה) טיולים במקומות חדשים וכל סיטואציה אליה כלבכם עלול להיקלע בעתיד----> מחובתכם להכין אותו אליה בצורה טובה עוד משלב הגורות, אחרת אתם עלולים להתמודד עם כלבלב חששן שבורח מכל צליל (אפילו שואב אבק) ונכנס לסטרס מכל חוויה חדשה.
יחד עם זאת, אני מוסיפה שחשוב לא לקחת את הגור לכל מקום בכל הזדמנות (למרות שהוא נורא מתוקי ובא לנו) ולתת לו גם ללמוד להיות בבית לבד. כלב שכגור נלקח בכל הזדמנות יחד אתכם, יתקשה להתמודד בבגרותו עם העובדה שאתם הולכים בלעדיו. היות ונסיבות חיינו משתנות מתקופה לתקופה, גם אם עכשיו אתם עובדים מהבית, יכול להיות שבעוד שלוש שנים, למשל, תתחילו לעבוד שעות ארוכות בחוץ. זה לא הוגן כלפיי הכלב לא להקנות לו את האפשרות ללמוד להתמודד עם הלבד הזה כשהוא ממש צעיר.
כבעלת פנסיון ביתי כבר המלצתי בעבר ואני חוזרת על ההמלצה לטובת מי שלא קרא את המאמר הקודם: ברגע שהגור יסיים את החיסונים, קחו אותו לפגישת הכרות בפנסיון ביתי איכותי ומקצועי לבחירתכם, ולאחר כשבועיים הביאו אותו לשם שוב ל"חופשה" של כמה ימים מכם, גם אם אתם לא נוסעים לשום מקום.
זה יעודד אותו לבנות את הבטחון העצמי בסביבת כלבים נוספים, ילמד אותו להסתדר במבנה של להקה ולהינות בחברת כלבים ואם מדובר בתקופה של כשבוע, גם יכול בהחלט לזרז את תהליך הגמילה מצרכים בבית היות והוא ילמד מהכלבים הבוגרים והמחונכים בעזרת פעולה שרוב היצורים עושים אותה באופן טבעי שנקראת "התנהגות חיקוי".
הערך המוסף עבורכם לעניין הפנסיון בשלב הגורות הוא שכשיגיע הרגע ואתם תצאו לחופשה, גם אתם תכירו כבר את הנושא מקרוב וגם הכלבלב כבר יכיר את הסיטואציה ויחזור עליה בזנב מכושכש משמחה, ולא עם זנב בין הרגליים מחשש.
את הדוגמן בתמונה בחרתי בדיוק מהסיבה הזו אגב, רמבו הנסיך (שם חיבה שודו😍), הוא גור פומרניין מעורב וקסום אך מאוד חששן שהגיע אלינו לפנסיון הביתי. תוך שלושה ימים איתנו כבר אפשר להגיד שמדובר בנמר קטן. פתאום הוא מזמין למשחק כלבים אחרים, מרגיש מספיק בטוח לאכול ולשחק עם עצמות לעיסה בנוכחות שאר הכלבים ובעיקר הרבה יותר שליו.
אל תחכו שכלבכם יגיע לגיל חצי שנה כדי להתחיל לעבוד נכון איתו. הגיל הקריטי ללמידה וחינוך אצל גורים הוא עד 6 חודשים. כל מה שננסה ללמדו לאחר מכן, יהיה קשה לשינוי.
חשיפה טובה מתחילה מהרגע שהוא מגיע לביתכם ולכן אין גיל מוקדם מדי כדי להכיר לכלבכם את העולם והרפתקאותיו. תנצלו את הסקרנות הבסיסית שלו כשהוא גורון צעיר כדי לבנות לו את הביטחון ורצוי בעזרת מאלף טוב כדי להימנע מטעויות של מתחילים שיישארו אתכם ואתו עוד שנים רבות. אם יש לכם חברים שחווים גידול גור בפעם הראשונה, או עומדים לגדל, שתפו עימם את המאמר כדי לתת להם לקרוא את הדברים הבסיסיים בצורה מרוכזת ובעיקר למען הבריאות הפיזית והנפשית של הגורונים החדשים.
בהצלחה והמון נחת מהקטנים,
ממני ומכל הילדים על 4 כאן ב-'אייפט'
